רש"י על חולין ע״א ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ע״א ב:י״ב
12 טוּמְאָה בְּלוּעָה – דִּתְנַן: בָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ; הֱקִיאָהּ – טְמֵאָה, וְטִמְּאַתּוּ.
פירוש רש"י על חולין ע״א ב:י״ב
12 טמאה - טומאת מת וכלי מתכות המיטמאין במת הרי הן כמת דאמר מר לעיל חולין דף ג. חרב הרי הוא כחלל:
13 טובל - לפי שנטמא בנגיעתה קודם שבלעה:
14 טובל ואוכל בתרומה - דמשנבלעה אינה מטמאה:
15 הקיאה טמאה - דלא אהני ליה טבילת האדם:
16 וטמאתו - שנגעה בו ביציאתה: